איך לעלות עם גיטרה למטוס

לפני הטיסה

הכנה מנטלית - הגישה שתגיעו איתה לשדה היא חלק גדול מהעניין. גישה חייכנית אך אסרטיבית ובטוחה בעצמה לרוב משכנעת את כולם. הסיפור שאתם חייבים לדבוק בו הוא שאתם לוקחים איתכם גיטרה בכל מסעותיכם כבר שנים (אפילו אם זו הפעם הראשונה שלכם) ושזה תמיד מסתדר, מעולם לא נתקלתם בסירוב להעלות אותה למטוס, ואתם יודעים שהגיטרה צריכה לעלות איתכם למטוס ויהי מה. כל עוד תשדרו בנחמדות שאין שום אופציה אחרת ושאתם יודעים על מה אתם מדברים ושאין טעם להתווכח על זה, זה כנראה מה שיהיה בסוף. לכן חשוב גם לא לשאול שאלות קיטבג - כשאתם מדברים עם הצוות, תקפידו לא לשאול "אם זה בסדר" ולא לבקש מהם רשות, כי זה רק יגרום להם לבדוק ואז אולי דברים יסתבכו. הגישה הנכונה היא להציב אותם בפני עובדה, שהגיטרה עולה למטוס כי אין ברירה אחרת, ולהתייעץ איתם בנחמדות רק בנוגע לשאלה הפרקטית, איך הכי טוב לעשות את זה.

בחירת הקייס - לרוב נהוג לקחת למטוס גיטרות בקייס רך, למרות שהוא פגיע יותר. מדוע? כי המדיניות הלא רשמית של רוב חברות התעופה היא שקייס רך (soft case) מעלים למטוס בעוד שקייס קשיח (hard case) שולחים לבטן המטוס. אז למה לא פשוט לשלוח את הגיטרה לבטן המטוס? ראשית, כי מטען, ביחוד כשהוא בצורה של משהו יקר כמו גיטרה, נוטה "ללכת לאיבוד" לפעמים, ולאבד גיטרה זה לא כמו לאבד תיק עם בגדים והספר האחרון של מורקמי. שנית, כי גם עם קייס קשיח, גיטרות עדיין עשויות להינזק ע"י הצוותים בשדות התעופה. שלישית, כי אף אחד לא רוצה להיסחב בחו"ל עם קייס קשיח, גדול, כבד ויקר. זה לא פרקטי. רביעית, כי זה אומר בוודאות לשלם משקל עודף, ואתם הרי מוזיקאים עניים.

אריזה - על מנת למנוע בעיות בהמשך, יש כמה דברים שכדאי לעשות לפני שמגיעים לשדה:

1. שחררו את המיתרים מעט - במהלך הטיסה לחץ האוויר והלחות משתנים בקיצוניות, וכשהמיתרים מתוחים הדבר עלול לגרום נזק לצוואר הגיטרה.

2. עטפו את הגיטרה בתוך הקייס בבגדים ומגבות - גם כדי להגן על הגיטרה ממכות ומטען שיונח עליה, גם כדי למנוע ממנה לזוז בחופשיות בתוך הקייס, וגם למקרה שמשהו ישתבש ובסוף תיאלצו לשלוח אותה לבטן המטוס.

3. תעבירו מהקייס לתיק הגדול כל חפץ שעשוי ליצור בעיות בשיקוף - מברגים, מפתחות אלן, רכיבים אלקטרוניים, בדיל ומלחם, אפילו מיתרים. אם אתם נוסעים בלי תיק גדול, אל תיקחו סיכון ותשאירו את החפצים האלו בבית. תמיד תוכלו לקנות אותם בחנות מוזיקה מקומית.

טיפים מעולים נוספים לאריזה (באנגלית) אפשר למצוא באתר בעל השם ההולם Flying With Guitars.

בשדה התעופה

בכללי - חשוב להגיע מוקדם לשדה, כי חלק מהמפתח להצלחה טמון בכך שתהיו בין הראשונים שעולים למטוס, כשהוא עוד לא מפוצץ בציוד. לפעמים אפשר להעלות גיטרה למטוס גם כשעולים אחרונים, אבל זה מעלה את הסיכויים שהצוות יעשה בעיות.

צ'ק אין - במעמד הצ'ק אין לא צריך לומר כלום. פשוט שולחים את התיק הגדול ולא מזכירים בכלל את הגיטרה שתלויה על הכתף. אם הצוות בדלפק שואל עליה אז עונים בבטחון שהגיטרה עולה איתכם למטוס יחד עם תיק היד. אם הצוות מתווכח, מתעלמים בחיוך ואומרים ש"יהיה בסדר, מנסיון". בדרך כלל זה עובר ללא שאלות. בכל מקרה חשוב לזכור שלצוות הצ'ק אין שום סמכות לקחת מכם תיק שאתם מחליטים לנסות ולהגיע איתו למטוס. אם מישהו מהם בכל זאת מתעקש, נסו לשכנע אותו בחביבות ובנימוס שמדובר בציוד יקר ושביר, ושלכל הפחות יאפשר לכם לסחוב אותו עד לגייט ולהפקיד אותו בידי הצוות לפני העליה למטוס, כי זה בטוח יותר. זה יתן לכם מרווח נשימה.

שיקוף כבודה - בהנחה שלא ארזתם חפצים בעייתיים, יש סיכוי נמוך עד אפסי שבמהלך שיקוף התיקים תתעורר בעיה. אם משהו בכל זאת משתבש, תפעילו שיקול דעת ותחליטו אם להתווכח וכמה: אם מבקשים מכם להוריד מיתרים מהגיטרה כי הם ממתכת (הו לא! מתכת!), כמובן שאסור להסכים לזה בשום אופן כי שינוי פתאומי במתח שמופעל על הצוואר יגרום נזק לגיטרה. לעומת זאת, אם השארתם בקייס פריט כלשהו שמעורר בעיה, נסו להתווכח קצת ולהסביר שאלו כלי העבודה שלכם כמוזיקאים, אבל תהיו מוכנים גם להשאיר אותם מאחור בשעת הצורך - לפעמים צריך להפסיד קרב אחד כדי לנצח במלחמה.

הגייט - זה השלב הקריטי בכל טיסה וטיסה. מיד כשמסיימים עם השיקוף ואת ביקורת הדרכונים, מחכים עם הקניות של הדיאודורנט לבת אחותכם והולכים לגייט לפני שהבורדינג מתחיל. יש לגשת בנחמדות לצוות, לומר להם שאתם טסים עם גיטרה ו"להתייעץ" איתם איך לעשות את זה באופן שמקובל עליהם. המפתח הוא לא להסס לתת להם את התשובות לשאלות שלכם - למשל להציע שאתם תעמדו בין הראשונים בשלב העליה למטוס (boarding) כדי למצוא מקום לגיטרה לפני שהתאים (overhead compartments) מתמלאים; למשל לשים את הגיטרה בארון המעילים (נמצא בדרך כלל בכניסה למטוס, דיילים לא תמיד חושבים על זה וכדאי להציע להם); למשל לשים את הגיטרה מאחור עם הצוות אם המטוס ממש צפוף; למשל לשים את הגיטרה במקום מושב ריק אם יש כזה. פתרונות יש בשפע, גם כשהמטוס מפוצץ. בכל מקרה, אל תסכימו לקבל "לא" כתשובה! זה יעזור אם תתבלו את דבריכם ב"בדרך כלל מה שאני עושה זה...", "בטיסות קודמות כשלא היה מקום בתאים מעל המושבים שמתי את הגיטרה בארון המעילים" וכו'. דברו מנסיון (או מ"נסיון") ובבטחון (או ב"בטחון"). כמובן שבטיסות קונקשן צריך לחזור על כל התהליך מול הצוות החדש לפני העליה למטוס.

עליה למטוס - כל עוד עולים למטוס בשלב מוקדם ככל האפשר, ועם תיאום מול הצוות בגייט, החלק הקשה כנראה כבר מאחוריכם. ובכל זאת, אם בכניסה למטוס עצמו הדיילים עושים בעיות, כדאי להציע להם את אותם הפתרונות שהוזכרו מקודם, וכמובן לומר ששאלתם גם בצ'ק אין וגם בגייט (וגם בטיסה הקודמת אם הייתה כזו) ובכולם הובטח לכם שאין שום בעיה להעלות את הגיטרה למטוס, כי יש מקום בתאים, בארון המעילים או באיזור הדיילים וכו'. אם זה לא עוזר, תציינו שבכל מקרה עכשיו כבר אין לכם אפשרות לשלוח אותה לבטן המטוס "אז בואו נמצא פתרון". במקרים קיצוניים מאוד, אם הדיילים מסרבים לנהל דיאלוג, אל תהססו לעקוף אותם ולבקש באופן מעורר אמפתיה מהנוסעים לידכם להוציא את התיקים שלהם מהתאים ולשים אותם מתחת למושב כדי לפנות מקום לגיטרה, כי אחרת היא תישבר. אבל בדרך כלל לא תהיה בשלב הזה בעיה, כל עוד באמת תקפידו לעלות למטוס כמה שיותר מוקדם.