איך להשתלב ולנגן בהפקות

1. תרגול, תרגול, תרגול לפני שיוצאים לעולם, צריך לוודא שיש לכם מה לתת, בתנאי שזה לא כרוב ניצנים (למה? כי זה לא טעים ואף אחד לא ירצה את זה). אין סט אחד של כישורים שחייב להיות לכולם, אבל כמובן שנגינה ברמה גבוהה ובטעם טוב זה העיקר, וככל שתפתחו יותר יכולות סביב זה כך תגדילו את הסיכוי שלכם להגיע לפרויקטים בתשלום. לא חייבים להיות וירטואוזים או לדעת לקרוא תווים (למרות שזה מן הסתם עוזר), ואפשר להתמקד ביכולת למידה מהירה ושמיעה ברמה גבוהה - פעמים רבות זה יותר חשוב. ורסטיליות סגנונית היא נכס עצום, אבל גם להיות מאסטר בסגנון ספציפי (אלקטרו-פולקה-ראפ זה השיט!) או לפתח סגנון אישי ייחודי זו אופציה. בנוסף, כדאי גם להכיר את הכלי שלכם ואת הציוד הנילווה אליו, להתמקצע בכל מה שקשור לצד הטכני, וגם עמידה על במה ושליטה טובה בפרפורמנס זה פלוס לא קטן - זה הזמן לחרוש את יוטיוב ולעשות תנועות מוזרות מול המראה, במקצוע שלנו זה לגמרי לגיטימי. העניין הוא להתאמן הרבה בבית, לצבור נסיון בימתי באופן עצמאי ולעבוד קשה כדי לפתח כמה שיותר יכולות, תוך כדי התמקדות באלו שנותנות לכם יתרון משמעותי.

2. תתחילו צנוע, תגידו כן ההזדמנויות בתחילת הדרך לא בהכרח יהיו כלכליות. התנאים כנראה לא יהיו אידיאליים. הפרוייקטים אולי יהיו קטנים ובלי הרבה קהל, ויתכן שהריח של המקומות שתופיעו בהם יזכיר בואשים מזדווגים במיכל קומפוסט. ובכל זאת, כל עוד לא מעורב בזה כרוב ניצנים (פיכס), בשלב הזה כדאי להגיד "כן" לכמה שיותר הצעות, גם אם הן לא משתלמות ואולי אפילו חינמיות - זו אחת הדרכים הכי טובות ליצור קשרים ולצבור נסיון, ולאפשר להזדמנויות נוספות להגיע אליכם בהמשך. אנסמבלים ותחרויות בלימודים, ליווי יוצרים ויוצרות בתחילת דרכם, התנדבויות שונות, הופעות סתם בשביל הכיף - הכל הולך. חשוב לזכור: מה שאתם מנסים לצבור בתור התחלה זה לא כסף, אלא אנשים. וכסף. אבל אנשים קודם. הקולגות בתעשיית המוזיקה שיכירו אתכם ואת היכולות שלכם הם שיביאו אליכם הזדמנויות טובות יותר בהמשך. כמובן שחשוב לשים לב שמדובר באנשים טובים שבאמת מעריכים את מה שאתם מביאים, שישמחו לגדול איתכם, לעבוד איתכם ולהמליץ עליכם גם בהמשך, ולא יחפשו תמיד את המוזיקאי המתחיל הבא שיצטרף אליהם תמורת "חשיפה". או כרוב ניצנים (כבר עדיף חשיפה). בהמשך יגיע הרגע שבו יהיה נכון לבקש תמורה עבור היכולות שלכם.

3. נטוורקינג איז אבריתי'נג בסוף הכל זה אנשים, ולכן כדאי לחפש דרכים נוספות להכיר מוזיקאיות ומוזיקאים וגורמים שונים בתעשיית המוזיקה, להדק את הקשרים איתם ולהגדיל את כמות החברות והחברים שלכם ואת הפריסה של הרשת שלכם. נסו להיות בכמה שיותר מקומות שבהם מוזיקאים מסתובבים, והכוונה היא לא רק ללשכת התעסוקה. תשתתפו בג'אמים ובמות פתוחות, תעבדו באולפנים ובחדרי חזרות, לכו להופעות ופסטיבלים ודברו עם האנשים, אלו שעל הבמה וגם אלו שמאחוריה ואפילו אלו שבקהל - אתם אף פעם לא יודעים את מי תפגשו. ואם אתם לא יודעים על מה לדבר, תזכרו שעוד לפני שהכרתם כנראה שיש לכם כבר תחום עניין משותף - השנאה היוקדת לכרוב ניצנים! וגם מוזיקה! - ותתחילו משם. כל זה נכון גם ברשתות (כן כן, מסתבר שאפשר להגדיל את הרשת החברתית שלכם… ברשת החברתית שלכם!): תעקבו אחרי גורמים בתעשיית המוזיקה ותהיו חלק מהשיח איתם, תשמרו על קשר עם חברים שהכרתם מהתחום ותשאירו את עצמכם בתודעה שלהם, תגיבו להם, תאחלו להם מזל טוב כשמגיע, תזמינו אותם להופעות שלכם ואיפה שמתאים תעבירו את הקשר גם לעולם האמיתי. אפשרות נוספת היא לפנות ישירות להפקות כדי להציע את השירותים שלכם, להציג את עצמכם בפני מפיקים ומעבדים מוזיקליים שמביאים להפקות ואירועים את הנגניות והזמרים שלהם או לדבר עם מוזיקאיות ומוזיקאים שכבר נמצאים בהפקות ולהציע את עצמכם כמחליפים שלהם. וטיפ טוב לנטוורקינג בריא: לפני שאתם מדברים על עצמכם, תביעו עניין אמיתי במי שמולכם. 

4. אל תהיו מקצועיים, תהיו מקצוענים אתן יכולות להיות המוזיקאיות הטובות בעולם, אבל אם יחסי האנוש שלכן יהיו בעייתיים, זה יעזור לכן בערך כמו כרוב ניצנים למת. או חי. או זומבי - זה לא באמת משנה, כי כרוב ניצנים הרי לא עוזר לשום דבר, חוץ מלתחושת בחילה קשה. אם כבר קיבלתם הזדמנות, תתפסו אותה בשתי הידיים, ואם אפשר אז בשלוש. תהיו אחראים ורציניים, תלמדו את החומר באופן מושלם, תכינו צ'ארטים, תתלבשו יפה, תגיעו בזמן, תהיו זמינים, ולכל אורך הדרך שמרו על קור רוח, גישה חיובית, אנרגיה טובה ובעיקר תזכרו לשים את האגו בצד. תזכרו לשרת את הפרויקט לפני שאתם משרתים את עצמכם ואל תמהרו להמציא תפקידים חדשים לפני שהוכחתם שאתם שולטים בתפקידים הקיימים, ותדעו לקבל ביקורת, להקשיב ללקוח, לא לקחת ללב. אם תשתלבו חברתית בהרכב, תפגינו מקצוענות ותרוויחו את האמון של ההפקה, ההמלצות עליכם כבר יגיעו מעצמן.