top of page

איך לעלות עם גיטרה למטוס

כל מוזיקאי שטס לסיבוב הופעות בחו"ל או סתם רוצה לקחת גיטרה לטיול מחוץ לגבולות הארץ יודע שזה לא תמיד עניין פשוט לעלות איתה לטיסה. לפעמים זה הולך חלק, אבל לפעמים זה מסתבך. הנה כמה עצות שיעזרו לכם לעשות רעש גם בחו"ל:
איך לעלות עם גיטרה למטוס
לפני הטיסה

הכנה מנטלית - הגישה שתגיעו איתה לשדה היא חלק גדול מהעניין. גישה חייכנית אך אסרטיבית ובטוחה בעצמה לרוב משכנעת את כולם. הסיפור שאתם חייבים לדבוק בו הוא שאתם לוקחים איתכם גיטרה בכל מסעותיכם כבר שנים (אפילו אם זו הפעם הראשונה שלכם) ושזה תמיד מסתדר, מעולם לא נתקלתם בסירוב להעלות אותה למטוס, ואתם יודעים שהגיטרה צריכה לעלות איתכם למטוס ויהי מה. כל עוד תשדרו בנחמדות שאין שום אופציה אחרת ושאתם יודעים על מה אתם מדברים ושאין טעם להתווכח על זה, זה כנראה מה שיהיה בסוף. לכן חשוב גם לא לשאול שאלות קיטבג - כשאתם מדברים עם הצוות, תקפידו לא לשאול "אם זה בסדר" ולא לבקש מהם רשות, כי זה רק יגרום להם לבדוק ואז אולי דברים יסתבכו. הגישה הנכונה היא להציב אותם בפני עובדה, שהגיטרה עולה למטוס כי אין ברירה אחרת, ולהתייעץ איתם בנחמדות רק בנוגע לשאלה הפרקטית, איך הכי טוב לעשות את זה.

בחירת הקייס - לרוב נהוג לקחת למטוס גיטרות בקייס רך, למרות שהוא פגיע יותר. מדוע? כי המדיניות הלא רשמית של רוב חברות התעופה היא שקייס רך (soft case) מעלים למטוס בעוד שקייס קשיח (hard case) שולחים לבטן המטוס. אז למה לא פשוט לשלוח את הגיטרה לבטן המטוס? ראשית, כי מטען, ביחוד כשהוא בצורה של משהו יקר כמו גיטרה, נוטה "ללכת לאיבוד" לפעמים, ולאבד גיטרה זה לא כמו לאבד תיק עם בגדים והספר האחרון של מורקמי. שנית, כי גם עם קייס קשיח, גיטרות עדיין עשויות להינזק ע"י הצוותים בשדות התעופה. שלישית, כי אף אחד לא רוצה להיסחב בחו"ל עם קייס קשיח, גדול, כבד ויקר. זה לא פרקטי. רביעית, כי זה אומר בוודאות לשלם משקל עודף, ואתם הרי מוזיקאים עניים.

אריזה - על מנת למנוע בעיות בהמשך, יש כמה דברים שכדאי לעשות לפני שמגיעים לשדה:

  1. שחררו את המיתרים מעט - במהלך הטיסה לחץ האוויר והלחות משתנים בקיצוניות, וכשהמיתרים מתוחים הדבר עלול לגרום נזק לצוואר הגיטרה.

  2. עטפו את הגיטרה בתוך הקייס בבגדים ומגבות - גם כדי להגן על הגיטרה ממכות ומטען שיונח עליה, גם כדי למנוע ממנה לזוז בחופשיות בתוך הקייס, וגם למקרה שמשהו ישתבש ובסוף תיאלצו לשלוח אותה לבטן המטוס.

  3. תעבירו מהקייס לתיק הגדול כל חפץ שעשוי ליצור בעיות בשיקוף - מברגים, מפתחות אלן, רכיבים אלקטרוניים, בדיל ומלחם, אפילו מיתרים. אם אתם נוסעים בלי תיק גדול, אל תיקחו סיכון ותשאירו את החפצים האלו בבית. תמיד תוכלו לקנות אותם בחנות מוזיקה מקומית.

טיפים מעולים נוספים לאריזה (באנגלית) אפשר למצוא באתר בעל השם ההולם Flying With Guitars.

בשדה התעופה

בכללי - חשוב להגיע מוקדם לשדה, כי חלק מהמפתח להצלחה טמון בכך שתהיו בין הראשונים שעולים למטוס, כשהוא עוד לא מפוצץ בציוד. לפעמים אפשר להעלות גיטרה למטוס גם כשעולים אחרונים, אבל זה מעלה את הסיכויים שהצוות יעשה בעיות.

צ'ק אין - במעמד הצ'ק אין לא צריך לומר כלום. פשוט שולחים את התיק הגדול ולא מזכירים בכלל את הגיטרה שתלויה על הכתף. אם הצוות בדלפק שואל עליה אז עונים בבטחון שהגיטרה עולה איתכם למטוס יחד עם תיק היד. אם הצוות מתווכח, מתעלמים בחיוך ואומרים ש"יהיה בסדר, מנסיון". בדרך כלל זה עובר ללא שאלות. בכל מקרה חשוב לזכור שלצוות הצ'ק אין שום סמכות לקחת מכם תיק שאתם מחליטים לנסות ולהגיע איתו למטוס. אם מישהו מהם בכל זאת מתעקש, נסו לשכנע אותו בחביבות ובנימוס שמדובר בציוד יקר ושביר, ושלכל הפחות יאפשר לכם לסחוב אותו עד לגייט ולהפקיד אותו בידי הצוות לפני העליה למטוס, כי זה בטוח יותר. זה יתן לכם מרווח נשימה.

שיקוף כבודה - בהנחה שלא ארזתם חפצים בעייתיים, יש סיכוי נמוך עד אפסי שבמהלך שיקוף התיקים תתעורר בעיה. אם משהו בכל זאת משתבש, תפעילו שיקול דעת ותחליטו אם להתווכח וכמה: אם מבקשים מכם להוריד מיתרים מהגיטרה כי הם ממתכת (הו לא! מתכת!), כמובן שאסור להסכים לזה בשום אופן כי שינוי פתאומי במתח שמופעל על הצוואר יגרום נזק לגיטרה. לעומת זאת, אם השארתם בקייס פריט כלשהו שמעורר בעיה, נסו להתווכח קצת ולהסביר שאלו כלי העבודה שלכם כמוזיקאים, אבל תהיו מוכנים גם להשאיר אותם מאחור בשעת הצורך - לפעמים צריך להפסיד קרב אחד כדי לנצח במלחמה.

הגייט - זה השלב הקריטי בכל טיסה וטיסה. מיד כשמסיימים עם השיקוף ואת ביקורת הדרכונים, מחכים עם הקניות של הדיאודורנט לבת אחותכם והולכים לגייט לפני שהבורדינג מתחיל. יש לגשת בנחמדות לצוות, לומר להם שאתם טסים עם גיטרה ו"להתייעץ" איתם איך לעשות את זה באופן שמקובל עליהם. המפתח הוא לא להסס לתת להם את התשובות לשאלות שלכם - למשל להציע שאתם תעמדו בין הראשונים בשלב העליה למטוס (boarding) כדי למצוא מקום לגיטרה לפני שהתאים (overhead compartments) מתמלאים; למשל לשים את הגיטרה בארון המעילים (נמצא בדרך כלל בכניסה למטוס, דיילים לא תמיד חושבים על זה וכדאי להציע להם); למשל לשים את הגיטרה מאחור עם הצוות אם המטוס ממש צפוף; למשל לשים את הגיטרה במקום מושב ריק אם יש כזה. פתרונות יש בשפע, גם כשהמטוס מפוצץ. בכל מקרה, אל תסכימו לקבל "לא" כתשובה! זה יעזור אם תתבלו את דבריכם ב"בדרך כלל מה שאני עושה זה...", "בטיסות קודמות כשלא היה מקום בתאים מעל המושבים שמתי את הגיטרה בארון המעילים" וכו'. דברו מנסיון (או מ"נסיון") ובבטחון (או ב"בטחון"). כמובן שבטיסות קונקשן צריך לחזור על כל התהליך מול הצוות החדש לפני העליה למטוס.

עליה למטוס - כל עוד עולים למטוס בשלב מוקדם ככל האפשר, ועם תיאום מול הצוות בגייט, החלק הקשה כנראה כבר מאחוריכם. ובכל זאת, אם בכניסה למטוס עצמו הדיילים עושים בעיות, כדאי להציע להם את אותם הפתרונות שהוזכרו מקודם, וכמובן לומר ששאלתם גם בצ'ק אין וגם בגייט (וגם בטיסה הקודמת אם הייתה כזו) ובכולם הובטח לכם שאין שום בעיה להעלות את הגיטרה למטוס, כי יש מקום בתאים, בארון המעילים או באיזור הדיילים וכו'. אם זה לא עוזר, תציינו שבכל מקרה עכשיו כבר אין לכם אפשרות לשלוח אותה לבטן המטוס "אז בואו נמצא פתרון". במקרים קיצוניים מאוד, אם הדיילים מסרבים לנהל דיאלוג, אל תהססו לעקוף אותם ולבקש באופן מעורר אמפתיה מהנוסעים לידכם להוציא את התיקים שלהם מהתאים ולשים אותם מתחת למושב כדי לפנות מקום לגיטרה, כי אחרת היא תישבר. אבל בדרך כלל לא תהיה בשלב הזה בעיה, כל עוד באמת תקפידו לעלות למטוס כמה שיותר מוקדם.

רוצה לעזור ללזריה לעזור לך?

בזכות התמיכה שלך האתר יהיה מקיף יותר, מעודכן יותר,
יכיל יותר מדריכים מקצועיים ובקיצור - יעזור לך יותר

ואם משהו מסתבך?

ראשית, תמיד תדברו מ"נסיון". חיזרו אחריי: אתם טסתם עם אינספור חברות תעופה בכל רחבי העולם, תמיד עם גיטרה, ומעולם לא קרה שלא העלו גיטרה למטוס, תמיד מוצאים פתרון, זה רק עניין של רצון טוב ותודעת שירות מפותחת. שנית, אל תבזבזו זמן. אם אתם קולטים שמי מאנשי הצוות מתווכח איתכם ולא מקשיב לטיעונים שלכם, שמרו על קור רוח וחיוך, תחסכו זמן ואנרגיה וישר תבקשו בנימוס לראות את המנהל של הצוות. זה בדרך כלל לא מגיע לכך, אבל אם צריך לשכנע מישהו, אז עדיף להשקיע את האנרגיה במנהל ולא בעובדים הזוטרים. שלישית, תהיו אסרטיביים. תבהירו בכל שלב שהאופציה לשלוח את הגיטרה לבטן המטוס בכלל לא עומדת על הפרק, לא בתשלום ולא בחינם, לא בצ'ק אין ולא בבורדינג, כי היא פשוט תישבר. אין שום אפשרות כזו. זה, אגב, נכון - סיכוי גבוה שהיא באמת תישבר. גם אם מציעים לכם שהצוות ישים את הגיטרה ידנית בבטן המטוס ממש לפני ההמראה, תסרבו, כי אף אחד לא יכול להבטיח שיטפלו בה באותה העדינות אחרי הנחיתה, והיא עלולה, שוב, להישבר. אם טסים בארה"ב או עם חברת תעופה אמריקאית, כדאי גם להזכיר שעל פי מדיניות ה-FAA (רשות התעופה הפדרלית) החוק מחייב לאפשר לכם לקחת את הגיטרה איתכם למטוס אם יש מקום פנוי בזמן שאתם עולים (ולכן חשוב לעלות ראשונים, כאמור). כדאי גם לקחת איתכם הדפס של החוק. רביעית, תהיו חיוביים ופרקטיים. גם אם הצוות מתנהג באופן אטום, עדיף לבוא בגישה שמייצרת דיאלוג נעים. למשל, תאמרו לאיש הצוות "אני לא מנסה לריב ולהתווכח, בוא תעזור לי לפתור את זה כדי ששנינו נהיה מרוצים". צריך לנסות ליצור דיאלוג ולדבר עם האדם שמעבר לפרוצדורות הטכניות. אולי הבעיה היא בכלל לא הגיטרה, אלא התיק הקטן שאתם סוחבים בנוסף אליה, שאפשר להכניס בתוך הקייס שלה? אולי יש מחסום שפה שמסתיר מכם את הפתרון ויש בסביבה מישהו שיכול לתרגם? עם זאת לא להתבלבל - גישה חיובית לא צריכה לפגום ולו במעט במידת האסרטיביות שאתם צריכים להקרין. אתם לא באים לריב, אבל גם לא באמת מבקשים רשות. זה חלק מהשירות שחברת התעופה צריכה לתת לכם, ואם הם לא יתנו אותו זה עשוי להסתיים בתביעה. מה שמוביל לנקודה הבאה. חמישית, אם אין ברירה, תאיימו. רק במקרים קיצוניים אפשר וצריך לגלוש לשפה מעט מאיימת ותקיפה: לומר שזו שערורייה שהם בכלל מתווכחים, ששום חברה אחרת לא עושה את זה ושבחיים לא תטוסו איתם יותר. לומר חד משמעית שאי אפשר לשלוח את הגיטרה לבטן המטוס כי היא בקייס רך והיא תישבר, היא עולה אלפי דולרים ואתם תתבעו אותם. לספר להם על השיימינג שנעשה ל-United Airlines כשהם סירבו לתת לנוסע לעלות לטיסה עם הגיטרה שלו, זרקו אותה לבטן המטוס והיא נשברה כמובן, דבר שהוביל ל-15 מיליון צפיות בקליפ משפיל ביוטיוב, התרסקות של המניה שלהם, שלל מאמרים שליליים בעיתונות וברשת, ובסופו של דבר להתנצלות ושינוי מדיניות בחברה. תבואו מנקודת מוצא שאתם מוכנים להישאר בשדה אם הגיטרה לא עולה איתכם, ותשחקו פוקר עד הדקה התשעים. ואפילו בסיטואציה הלא נעימה הזו, נסו לשמור על קור רוח ונימוס, כי מתקפה אישית נגד הצוות עלולה לסתום את הגולל על הדיון באופן מיידי.

שישית, תתפשרו. זה הסעיף הסודי, שלא באמת קיים, ולא מסגירים שהוא בכלל קיים בשום שלב, ואל תשתמשו בו אלא אם באמת הכל השתבש, הצוות מגעיל, הפסדתם בפוקר ואתם שניה לפני ההמראה, כבר קוראים את שמכם בכריזה בפעם השניה, אתם קולטים שהם לא ממצמצים ושאתם עומדים להפסיד את הטיסה. 99% שזה לא יגיע לכדי זה. אבל במידה וכן: זה השלב שבו אתם מרימים דגל לבן, מוודאים שהגיטרה עטופה היטב, נותנים אותה לדייל ומבהירים לו בדמעות שהגיטרה יקרה ושבירה, ושהוא אישית אחראי על כך שלא יקרה לה דבר. שאתם מסכימים שהוא יעלה אותה ידנית לבטן המטוס אבל לא עם המטען הרגיל אלא לצד כסאות גלגלים ומגלשי סקי (oversized luggage) ושהוא מתחייב שיצרו קשר עם שדה התעופה הבא וידאגו שיורידו אותה בעדינות ושלא ישימו עליה מטען אחר כי היא תישבר. אף דייל כמובן לא יסכים להתחייב לזה, אבל זה יותר טוב מכלום. במידה וזה המצב, הגיטרה תחכה לכם, בתקווה בחתיכה אחת, במסוע כבודה צדדי של מטען גדול ולא בהכרח במסוע של הכבודה הרגילה. כדאי גם לשאול את הצוות בנחיתה איפה תוכלו לאסוף אותה. אבל קחו בחשבון שהגיטרה באמת עשויה להישבר במצב כזה... כן, אופטימי, אני יודע.

טיסה נעימה!

bottom of page